נאטור נ' "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

פסק דין

1.התובעת נטור אנעאם ילידת 1942 נפגעה כהולכת רגל בתאונת דרכים ביום 28.5.06.

מומחה רפואי מטעם בימ"ש קבע 7% נכות בתחום האורטופדי (קרסול רגל ימין).

הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, החבות על פי חוק הפלת"ד וגובה הנזק.

2.בסעיף 4 לכתב התביעה נטען כי: "בתאריך 28/5/06 בעת שהתובעת היתה הולכת רגל, פגע בה רכב ונמלט (תאונת "פגע וברח").

בתצהיר עדות הראשית ת/1 מתארת התובעת את הנסיבות: "בתאריך 28.5.06 הלכתי בקלנסואה, הכפר בו אני מתגוררת. נכנסתי למכולת של מתאני דאמן שנמצאת לא רחוק מהבית שלי. קניתי מצרכים ויצאתי מהמכולת. הלכתי על הכביש כי במקום אין מדרכה, ולפתע רכב שהגיע מאחורי פגע בי, וברח.

הרכב נסע מהמקום במהירות ולא יכולתי לרשום את המספר שלו. רק הספקתי לראות שהוא היה בצבע אדום.

כתוצאה מפגיעת הרכב נחבטתי ונפלתי על הכביש. בעל המכולת כנראה שמע את הצעקה שלי כי הוא יצא מהמכולת ומצא אותי שכובה על הכביש צועקת מכאבים."

בחקירה נגדית עומתה עם סדר הפעולות עובר לאירוע התאונה, המיקום של הפגיעה, מנגנון הנפילה והפינוי מהמקום (עמ' 8 – 11 לפרו').

3.ע.ת/3 מתני דמאן בעל חנות המכולת התייחס בתצהירו ת/3 ליום האירוע: "בתאריך 28/5/06 בשעות הצהרים, התובעת נכנסה למכולת, רכשה מוצרים ויצאה מהמכולת.

לאחר מס' שניות שמעתי צעקות בכביש מחוץ למכולת, יצאתי במהירות לרחוב וראיתי את התובעת שוכבת על הריצפה וצועקת מכאבים. במרחק של כמה מטרים ראיתי רכב פרטי בצבע אדום נוסע במהירות ומתרחק מהמקום."

בחקירה נגדית חוזר על הגירסה לרבות אופן פינוי התובעת מהמקום באמצעות רכב שהוא עצר על מנת שיעזור בהסעה לטיפול רפואי.

מטעם התביעה הובאו עוד שתי עדויות, עומר אחמד מתאני (ע.ת/2) לעניין עיסוקה של התובעת וסעוד נאטור בעלה של התובעת (ע./4) שלא היה עד ראיה לאירוע.

4.בתום שמיעת הראיות, עיון בפרוטוקול במוצגים ובסיכומי ב"כ הצדדים, מונחת בפני בית המשפט גירסת התביעה לגבי נסיבות האירוע אל מול טענת ההגנה לפיה מדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לתת בה אמון וכי: "התובעת פשוט נפלה בכביש.

ייתכן שארעה תאונה במעורבות רכב חסר כיסוי ביטוחי שנהגו מוכר לתובעת והיא מסתירה את פרטיו. ייתכן כי הרכב ומי שנהג ברכב הם אותו נהג ברכב מפנה וכי מסיבה זו הפכו גם פרטיהם ל'בלתי ידועים'. ייתכן כי בנה של התובעת הוא הפוגע, והרי התאונה התרחשה סמוך לביתם, והוא שהיה ופינה אותה מהמקום."

(ראה סעיף 16 לסיכומים בכתב מטעם הנתבעת).

5.בדקתי, בחנתי ושקלתי את טיעוני הצדדים.

לא נעלמה מעיני הטענה לאי דיוקים בגירסאות שבאו מפי התובעת והעדים מטעמה, אך לא מצאתי להטיל דופי במהימנות עדותה ואף לא שוכנעתי כי נפל פגם בגרעין האמת ובתאור הנסיבות בהן נפגעה התובעת כתוצאה מרכב שחלף במקום בעודה צועדת בכביש בסמוך למכולת בישוב בו התגוררה.

לא סביר בעיני שהתובעת והעדים מטעמה רקחו מזימה לתאר אירוע שלא התרחש בפועל או לחבור יחדיו בסיפור מעשה כנטען באחד מהתרחישים המוצעים בסיכומי הנתבעת.

לפיכך, הנני קובעת כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד.